סנטה אסתריקה
עודכן: 24 בספט׳
בס״ד
קשת אחים, מסכות ושמות, הסתרות והתגלות.
עם קצת פנטזיה הנה הסיפור שלנו:
כל פעם היתה אמא מושיבה אותה מול תמונת האיקונין של הקדושה אסתריקה ומלמדת אותה להתפלל. מדליקה שישה נרות ואז ממלמלת בשפה עתיקה מילים שאותן לא הבינה אבל אמא אילצה אותה לומר אותן אחריה: "הקדושה סנטה אסתריקה תגן עליך", "הקדושה סנטה אסתריקה תגן עליך"... והאותיות נתלעלעו בה וטעתה ואמא חזרה לאט ובהטעמה מילה אחר מילה עד שהצליחה ואז חייכה וסימנה לה לנשק את התמונה והיא היתה מנשקת אבל רגע אחרי שיצאה אמא מהחדר, עיוותה מול התמונה את פניה ושלפה ציפורניים וממרחק זעום כאילו חרטה עם הציפורן על התמונה אבל רק כאילו.
"סנטה סאתריקה מיוחדת מכולם" היתה לוחשת לה האם "אם היתה הקדושה אסתריקה כאן, היתה מצילה את כולם. הזכויות שעומדות למענה בעולמות העליונים, זכויות כאלו בני אנוש רגילים מתקנאים בהן". אז איך תוכל היא להשתוות לפנים האלה עם הזכויות שאף פעם לא חוטאות?! אף פעם לא חוטאת. היא חטאה כל הזמן. כל הזמן, אבל בלב. היה לה כישרון. היא ידעה להעלים את עצמה. לא בעשן הקוסמים הסגלגל שעלה ממופעי הלולינים בכיכר העיר אלא פשוט להיות בדיוק מה שאנשים צריכים. זה היה הקסם שלה. קטנה ומצטיינת, נחבאת אל הכלים כדי לא להרגיז כשצריך, מרצה. נחמדה גם כשאומרים לה משהו לא נעים והיא רק מהנהנת בחיוך. רק כשהיא לבדה מול הקדושה היא מעזה להתריס ועוד לשרוט. כמעט לשרוט אבל ככה היא מתאמנת. מתאמנת להגיד מה היא חושבת, להגיד על מה היא כועסת, לעשות פרצופים. נראה אותה את סנטה אסתריקה, נראה אם כאלו זכויות יש לה וכוחות, נראה אותה עושה לה משהו.
"סנטה סאתריקה מיוחדת מכולם" היתה לוחשת לה האם "אם היתה הקדושה אסתריקה כאן, היתה מצילה את כולם. הזכויות שעומדות למענה בעולמות העליונים, זכויות כאלו בני אנוש רגילים מתקנאים בהן".
"אלמה סנטה", נשמה קדושה, היתה סבתא דופקת על הדלת והיא מיד היתה מעלימה את הפנים המתריסות בפנים הנעימות, וסבתא היתה טומנת לה תאנים בכיס השמלה ולוטפת זרועה, "אלמה סנטה". והיא כל כך לא אלמה סנטה, כל כך לא. אבל אף אחד לא יגלה.
בכל פעם שהתקרב חגה של הסנטה היו אמא וסבתא צמות 3 ימים, כל אחת יום, ובתום הימים ערכו סעודה קטנה אליה אפו בסתר מאכלים מיוחדים. הפעם הודיעה לה אמה שגם היא תצום כי מלאו לה 12 . מה סיבת השינוי לא הסבירה אבל התריעה בפניה שלא תספר לאיש על הצום או הסעודה. בתוכה רטנה על הבקשה אבל כלפי חוץ הנהנה.
בבוקר הצום כרעו שוב לפני הסנטה. כל אותו יום הצליחה להתאפק על אף הריחות שעלו מהטאבון בו אפתה אמא. גם על פני התפוחים שהתבשלו על כירת האש חלפה ובלעה רוקה. יום שלם כמעט הצליחה עד שרגע אחד כבר לא היתה מסוגלת יותר ופתאום גם עלתה בה המתריסה שלה מבפנים, למה היא צריכה בכלל לצום למען הקדושה הזו שהיא לא מכירה ושלעולם לא תשווה לה, ואז גמלה החלטה בליבה. במופגן להפר לא העזה אבל אחרי שבדקה שאיש לא מבחין בה, נטלה בחופזה את כד המים ולגמה בלגימות גדולות, מתנשמות, קצובות. ואז כמו מנצחת ניגבה את שפתיה וחזרה לחדר המרכזי. מחייכת לכולם ומסייעת לערוך את השולחן ובליבה טמון הסוד. הנה העזה. הנה הפרה את הצו. לאט לאט היא לומדת לא לציית.
בצאת הכוכבים, התקבצו כולם לסעודה. "הצלחת לצום?" שאלו אותה.
בבוקר הצום כרעו שוב לפני הסנטה. כל אותו יום הצליחה להתאפק על אף הריחות שעלו מהטאבון בו אפתה אמא. גם על פני התפוחים שהתבשלו על כירת האש חלפה ובלעה רוקה.
"כן". הנהנה. "בוודאי". וחיוך עלה על שפתיה, חיוך על שהצליחה לעקוף את כולם ולא התגלה הסוד. ואמה הביטה בה בחיוך גאה והחזירה לה מבט חם. בלילה עמדו שוב לפני הסנטה אסתריקה. "עכשיו, כשהגעת לגיל 12, רציתי לספר לך מי זאת הסנטה אבל זה סוד שאסור לנו לגלות" ובשבועה ארוכה השביעה אותה שלא תגלה. בשקט גוללה בפניה סיפור על מלכה לעם מיוחד, עם יהודי, שהוא מקור זהותם. לא הרבה ידעה לספר לה אבל אמרה שעמדו בפני השמדה, כמו שרודפים גם היום החיילים את בני העם היהודי, והצום של המלכה אסתר, סנטה אסתריקה, הציל את העם. סנטה אסתריקה האמיצה שהפרה את צו המלך, שהעזה לצאת כנגד מה שתוכנן, שהיה בה העוז להתריס בחוכמה...
ואסתריקה לא יכלה יותר. בשטף פרץ ממנה הוידוי על המים ששתתה וכמעט התוודה גם על הפרצופים שעשתה ועל צרידת הציפורן אבל ברגע האחרון עצרה ורק על המים הודתה. "עכשיו לא נינצל...? סנטה אסתריקה לא תעזור לנו?" שאלה מפוחדת. ובלב חשבה, הכל הרסת. רצית לצאת נגד, ילדה שכמוך, תינוקת. לא ידעת למלא מה שצריך, לא התנהגת יפה והנה, העולם נחרב.
האם אימצה אותה אליה. "אני גאה בך ששתית" אמרה. והיא לא הבינה. "ששתיתי? ידעת ששתיתי?" והעיניים של אמא העמיקו לתוכה "ידעת מה את צריכה ולא נעלמת". "אבל אני לא כמוה" ביקשה לוודא שהאם הבינה את גודל המעשה. שהבינה את המרד שנבט. אבל האם רק הניחה ידה על כפה : "אנחנו מי שאנחנו דווקא לא כשאנחנו בוחרים להסתתר אלא כשאנחנו בוחרים להיחשף. לא להיעלם. כמו אסתר המלכה".
מקורות על האנוסים: הספר "יהודים, אנוסים ונוצרים חדשים בספרד" של עליזה מיוחס ג'יניאו, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1996
קשת אחים: מסכות ושמות, הסתרות והתגלות. אני חושבת שגם אני הייתי פעם אחת מלכת אסתר. די בטוחה. זכורה לי שמלה לבנה מבד מבריק ולמטה תפרה אמא שלי אימרה צהובה מסתלסלת לאורך ההיקף. אם כבר מלכת אסתר, כנראה חשבה אמא, אז קצת אחרת. ועכשיו גם אני מחפשת שמלת מלכת אסתר לזאטוטה שרוצה כתר.
הדסה בת אביחיל. ככה נקראה המלכה אסתר בלידתה. הבבלי במסכת יומא הוסיף לה שם: "אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר" (תהילים כב), על שחביבה היתה על בעלה כל שעה ושעה וגם מפני ש"שחר סוף כל הלילה, אף אסתר סוף כל הנִסים". שלושה שמות ניטעו בה – הדסה, איילת השחר ואסתר.
ומאיפה הגיע אסתר: מסכת מגילה מציעה משום שהשתמשה בדבריה בהסתרה ורבי נחמיה אומר בפשטות: "..אסתר? שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר". כלומר שם שנלקח מהעמים הזרים כחלק מהסתרת זהותה, אולי מתוך שמה של אלת האהבה והפריון במיתולוגיה הבבלית אשתר, אולי מהמילה הפרסית סתארה שהיא כוכב. גם רש"י טען שאסתהר היא ירח. וגם אי אז, האנוסה אסתריקה עברה גלגול עד שהגיעה לפורטוגל ונטמנה במסורת תפילת האנוסים.
פורסם לראשונה באתר ״כיפה״ עו"ד סא"ל במיל' אורי אגוז, לשעבר בפרקליטות הצבאית, שופטת בעבירות טרור. חברת פורום דבורה. מחזאית ותסריטאית.
תגובות